פוסט מצויין מאת שגיא שרייבר, שפורסם בפיקסל פרפקט מגזין. כשקראתי אותו חשבתי שכדאי להפיצו לכמה שיותר אנשים. מוזמנים לעשות זאת גם כן.

 

אתם בטח אומרים לעצמכם "עם כותרת כמו זו בטוח יש קאטש." אתם צודקים. אכן יש פה קאטש: מה שתספגו מהפוסט הזה תצטרכו גם ליישם על מנת שיעבוד. אבל אם תצליחו ליישם את מה שתראו כאן – תוכלו לשנות את חייכם לפרודוקטיביים יותר, מוצלחים יותר, קריאטיביים יותר, ובריאים יותר.

 

הקדמה

 

הבודהיסטים אומרים שהחוויה של אמן אשר מרוכז בזמן היצירה, ונשאב לתוך היצירה שלו – אותה חוויה שוות ערך למדיטציה ברמה הגבוהה ביותר.מדיטציות מביאות לשלווה נפשית, שקט פנימי ואושר לאורך זמן. מדיטציה ידועה גם בשיפור הזיכרון לטווח ארוך ובעזר רב להחלמה ממחלות ופציעות (גם קשות וגם קלות).אבל רובינו רחוקים שנות אור מכל זה.

 

תכלס

 

התרבות שלנו בחיים המערביים, הטכנולוגיים, אנו חיים על הנתיב המהיר בתנועה מטורפת. הכל אצלינו מתחלף במהרה.ניקח לדוגמה את עולם הקולנוע: אם בשנות השמונים בסדרות טלויזיה וקולנוע היו סצנות של דיאלוגים או מונולוגים ארוכים, היום סרט או סדרה כזו יכשלו כישלון מר. היום הסדרות והסרטים אותם אנו צורכים מעבירים אותנו סצנות במהירות כזו גדולה שחס וחלילה לא נשתעמם.

 

בכמה רשתות חברתיות אתם רשומים, מעדכנים ומתעדכנים? כמה פעמים אתם בודקים מיילים ביום?

היום עם הפייסבוק והמיילים ישירות במכשירים הניידים שלנו,  הרבה מאיתנו בודקים מיילים או את הפייסבוק עוד לפני שקמים מהמיטה בבוקר.

 

אני אישית חושב שעם התרבות הזו שאנו גדלים לתוכה – לא פלא שכל כך הרבה מאיתנו מאובחנים עם הפרעות קשב וריכוז. הרי עם כל העבודה, מעגלים חברתיים, מיילים, רשתות חברתיות וכו’, יש לנו כל כך הרבה אינטראקציות שאנחנו לא יכולים להיות מרוכזים בדבר אחד. יותר מזה…  אנחנו לא נחים.

 

כמה מכם ישנים פחות מ-6 שעות שינה ביום? לכמה מכם היה שבוע בשנה האחרונה שבו ישנתם בממוצע פחות מ-4 שעות שינה ביום? שלא לדבר על הסטודנטים שביננו שעושים לילות לבנים.

 

בחברה הישראלית שבה רובינו ממעמד הביניים, אנו נאלצים לעבוד יותר, משתכרים פחות ממה שאנחנו צריכים, ואפילו לפי מחקרים אנחנו עובדים יותר ומשתכרים פחות מכל מקום באירופה ומארה"ב מלבד יוון שהם לא יותר גרועים מאיתנו.

 

ההנחה השגויה: יותר עבודה = פחות שעות שינה, כי רק כך נספיק לעבוד יותר. זו  טעות מרה, כי ככל שהעולם מתקדם, ה-work load שלנו רק גדל ואנחנו לוקחים על עצמינו יותר עבודות, משימות ומחויבויות.השאלה היא עד כמה ניקח עלינו יותר עד שנקרוס? אנחנו בעצם יורים לעצמינו ברגל, ופוגעים בקריאטיביות ובפרודוקטיביות שלנו – וכך גם בקריירה ובבריאות שלנו בו-זמנית. הפתרון אינו פשוט, אבל נמצא בתוך תוכינו, בצורה טבעית יותר ממה שחשבתם. 

 

הפתרון

 

אני רוצה לשתף איתכם את ההרצאה הבאה מאת טוני שוורץ. אורכה כחצי שעה.  תפנו לכם את הזמן לראות אותה - זה משתלם. אני אישית חילקתי את זה למקטעים של עשר דקות על פני שלושה ימים...

 

טוני שוורץ הוא המנכ"ל של The Energy Project - חברה שמטרתה לייעל את החיים המקצועיים של אנשים על ידי התמקדות בשיטת ה-"High Performance" שהם פיתחו. הוא גם כתב בניו יורק טיימס וכתב כמה Best Sellers בנושא (פה למטה תוכלו למצוא קישורים ישירים לספרים באמזון למי שמעוניין).

 

אז without further a due - הנה הסרטון:​

הפוסט הבא יכול לשנות את חייך

אז מה נשאר עכשיו? החלק הקשה – ליישם את זה.

 

חושבים שתצליחו?

אני יודע שאני אישית מתכוון להטמיע את מה שהוא מציג פה בהרצאה, ומבחינתי אפילו שרק אחד מכם יעשה זאת, ואדע שהייה לי שווה לכתוב את כל הפוסט הזה ולשתף איתכם את הסרטון.

 

לסיום, למי מכם שרוצה להרחיב ולקרוא את הספרים של טוני שוורץ הנה הקישורים לספרים שלו (באמזון):

 

The Way We’re Working Isn’t Working: The Four Forgotten Needs That Energize Great Performance

הקישור לספר |  ספר אאודיו (Audio book)

 

The Power of Full Engagement: Managing Energy Not Time

הקישור לספר